<h1>בית יד להמאירי — הלכ' נט"י שער ששי</h1>
<h2>דף קז.</h2>
השער הששי בתכונת הכלי שנוטל ממנו ומאיזה מקום שאינו כלי ראוי ליטול ותכונת הנטילה ועל אי זה מקום ר"ל אם דוקא על גבי כלי או אף על גבי קרקע. אין נוטלין את הידים אלא מן הכלי ודבר זה אנו למדים מקדוש ידים ורגלים שבכיור ופירשו במס' ידים [פ"א מ"ב] שכל הכלי' ראויים לכך אפי' כלי גללים וכלי אבני' וכלי אדמה אעפ"י שאין נקראי' כלים לענין טומאה אבל אין נוטלי' לא בדפני כלי' ולא בשולי כלים שאין אלו כלים אלא שברי כלים ולא במגופת חבית אעפ"י שיש לה בית קבול הואיל ואין עשויה להשתמש לתוכה אינה קרויה כלי ומכאן פירשו רבים בכסויי הכוסות כגון אלו העשויי' בכוסות של כסף הואיל ועיקרן לכסות את הכוסות ולא להשתמש בתוכן אין נוטלי' מהם אלא שאני אומר שכל דבר חשוב אין דעתו של אדם מבטלתו לשום דבר אלא דעתו עליו לכל מה שאפשר להשתמש בו. וי"מ שלא נאסרה מגופה אלא מטעם שאין בה בית קבול גמור והוא שאמרו [תוספתא ידים פ"א ה"ג] מגופת חבית שנתקנה נוטלי' ממנה לידים ופירשו בה רבני צרפת עד שנעשה בית קבול שלה גמור בכדי החזקת רביעית כשר וכן הדין בכל מה שאינו ראוי לנטילה שתקנו יפה עד שנעשה כלי הראוי, וי"מ הטעם בפסול מגופת החבית מפני שאין לה בית מושב וא"כ מה שאמ' בתוספתא [שם] שאם התקינה כשר פירשוה שעשה לה בית מושב ולמדנו משם על כל כלי שאין לו בית מושב שיוכל לעמוד על עצמו בלא סמיכת דבר אחר כגון אלו ששוליהן עגולי' שאין נוטלי' מהן לידים ואם תקנו ועשה לו בית מושב כשר (וגם עשה להם) [ואם גם להם עשה] בית מושב כשרי' והתבאר בתוספת' [שם] על חמת וכפישה והם מיני נאדות של עור שאעפ"י שהם פחותים כל שמחזיקי' מיהא רביעי' נוטלי' מהן הא כל שאין מקבלי' רביעית אין נוטלי' מהן אפי' חזר ומלאו עד שיפול על ידיו בכדי רביעי' וכמו שאמרו בפרק כל הבשר [ק"ז ע"א] קפדיתו אמיא קפדיתו אמנא אמר ליה אין, אבל שק וקופה אעפ"י שמקבלי' אין נוטלי' מהן שאין עשויי' לקבל משקה לעולם, וכן אם נתן לחברו בחפניו התבאר במס' ידים [פ"א מ"ב] שלא עשה כלום שאין זה כלי. כלי שנקב בכונס משקה אין נוטלין ממנו הואיל ונקב בשיעור נקב המטהרו מידי טומאה ואם נקב הדלי שעל הבור או על הנהר וחוט המים היוצאי' ממנו מתחבר עם מים שבבור או בנהר מטבילי' בו את הידים והרי הוא כאילו הטביל בנהר והוא שאמרו בפרק כל הבשר [שם] בזיע דולא ככונס משקה אין נוטלי' מימיו לידים אבל מטבילין בו דמילף לייפי ופרושו בשקלוח הדלי מחובר למי הבור והרי הוא כמטביל ולמדת שהמטביל ידיו בבאר עולה לו לנטילה שהנטילה בכלל טבילה היא ואין כאן צורך לנקב כשיעור שפופרת הנוד מאחר שבארנו שאם הטביל שתי ידיו בבאר הוכשרו שהנטילה בכלל טבילה היא אומר אני שהנוטל ממי גשמים יצא שהרי כל שנתלש מטביל לענין טהרה, הטביל ידו אחת בבאר ונתן ממנה לידו אחת יש מי שאומ' שלא עלתה לו שהרי הידים אינן כלי כמו שבארנו ונטילה אין כאן טבילה אין כאן וכן כתוב בהלכו' גדולות ומקצת חכמי הצרפתי' מכשירים שכל שבא לידו אחת מן הכלי כשהוא מביא מים שבה על ידו האחרת כח כלי הוא ואינו דומה לנוטל מחפני חברו וגדולי המחברים חולקי' בזו וכתבו נוטל ידו אחת ויצק מזו על זו ואח"כ את השניה ויוצק בראשונה אלמא צריך נטילה מכחו מן הכלי לכל יד ויד נטל ידו אחת מן הכלי והטביל את האחרת בנהר עולה לשתיהן וכן ביארנוה בשני של גיטין [ט"ו ע"ב]. שכשך ידיו בתוך הכלי אע"פ שבקדוש מי כיור לא עלה לו כמו שדרשו [זבחים כ"א ע"א] ממנו ולא בתוכו בנטילה אחרת עלתה לו וכן כתוב בשאלתות ויש חולקי' בזו מכח שמועת אריתא דדלאי האמורה בפר' כל הבשר [ק"ז ע"א] שאין נוטלי' ממנה לידים הואיל ואין באות מכח אדם ואין מטביל בה את הידים מפני שהן מים שאובין אלא שהם מפרשים הטעם מפני שהאריתא דרכה בטבילה ואין טבילה בשאובין וכן אין דרכה של אריתא בנטילה והואיל ואין דרכה בנטילה אף טבילה דרך נטילה לא תועיל בה מיהא שכשך בתוך הכלי הואיל (ודרכה) [ודרכו] בנטילה אף טבילה דרך נטילה מועלת בו. מותר לאדם ליטול ידו אחת ואחר כך ידו אחרת וכן ביארנוה בשני של גיטין ואם רוצה ליטול שתיהן כאחת עושה וכן רשאי ליטול מעט מעט עד שיתן כשיעור ואם נתן כל הרביעית בשטיפה אחת כשר. מי שלא נטל אלא ידו אחת אותה היא כשרה יש נטילה ליד אחת וכמו שאמרו [חולין ק"ז ע"ב] מדיחה אשה ידה אחת ונותנת פת לתינוק אע"פ שדעתנו באותה שמועה שהמאכיל צריך נטילת ידים אלא שאין הלכה כן וכן אמרו [ברכות מ"ג ע"א] נוטל ידו אחת ונכנס כמו שכתבנו למעלה. כלי שנשבר אלא שמאותו שבר ולמטה מחזיק רביעי' מקצת חכמי הצרפתי' פסלוהו לנטילה שאין לו תורת כלי ואין הדברי' נראי'. נטילה מן הכלי יש מי שמפרשה דוק' לסעודה אבל לתפילה אין צריך כלי ויש מי שמפרשה בכל נטילת חובה ורמז לדבר שהרי בשחרית אנו מברכי' בלשון נטילה ופרשו רבים שנקראת כן על שם הכלי הנקרא נטלא כמו שאמרו [חולין ק"ז ע"א] נטלא בת רביעתא אלא שיש מפרשים לשון נטילה על שם הגבהת הידים והוא שצריך בכל הנטילות להגביה את ידיו וכן נראה לי ולא עוד אלא שאני אומר שלא נקרא הכלי נטלא אלא על שם הנטילה. ולענין על אי זה מקום הוא נוטל, מים ראשוני' נוטלי' בין על הכלי בין על קרקע כמו שהתבאר בפר' כל הבשר [ק"ה ע"א] אבל מים אחרוני' אין נוטלין אלא בתוך הכלי וזה מה שראינו לבארו בזה החלק.
